החלטה בתיק ת"א 16454-02-13

1.         המבקשים עותרים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם ביום 1.5.13 בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 20.2.12 למבקשים 1-2 ברח' ****************** ואישור מסירה מיום 18.3.13 למבקשים 3-4 מיום 18.3.13 ברח' *********************.

            לבקשת בית המשפט, הבהיר ב"כ המשיבים כי ישנו אישור מסירה אחד לכל זוג נתבעים מאחר והינם בני זוג וההזמנה לדין וכתב התביעה נשלחו לכל נתבע בנפרד אולם לכל זוג במעטפה אחת. כן צורף לבקשה לביטול פסק הדין תצהיר בו מודה המשיב בקבלת סך של 470,000 ש"ח על חשבון העסקה. בפסק הדין בהעדר הגנה בוטלה העסקה והמבקשים חוייבו בתשלום סל של 257,000 ש"ח.

2.         ביום 10.6.13 הגישו המבקשים, באמצעות המבקש 1, בקשה לביטול פסק דין ללא תצהיר אשר נמחקה בו ביום. בקשה נוספת בצירוף תצהיר המבקש 1 בלבד, ערוך על דרך ההפנייה, הוגשה ביום 19.6.13 ורק בתשובה לתגובה לבקשה הוספו טענות.

בהחלטתי מיום 9.7.13 ניתן למבקשים היתר להגשת בקשה חדשה, אולם גם בבקשה החדשה לא צירפו תצהירים ערוכים כדין אלא תצהיר המפנה לאמור בבקשתם. בנוסף, לא הגישו המבקשים תשובה לתגובה.

3.         לאחר עיון במכלול הבקשות והתגובות שהוגשו לתיק עולה כי המבקשים זלזלו בהליך השיפוטי באופן העולה לכדי התעלמות מדעת מקיומו. לא מצאתי כי נפל פגם בהמצאה בשליחת מעטפה אחת לשני בני הזוג כאשר בתוכה הזמנות לדין הממוענות לשניהם.

            ביחס למבקשים 3-4, מודים הם כי המבקשת 4 קיבלה את התביעה אולם טוענים כי בגין אישפוז אביה באותה תקופה לא טרחה להמשיך הבירור מול המבקש 1 למרות שפנתה אליו לאחר קבלת התביעה.

ביחס למבקשים 1-2 נטען כי היו פרודים בעת המסירה ביום 20.2.12. לא הוצהר מי מהמבקשים קיבל את התביעה וצורף פרוטוקול בית דין רבני מיום 23.5.13 בו הצהיר המבקש 1 כי גר בנפרד כמה חודשים והוא גר אצל בת דודתו בתל אביב. (יוער כי בבקשות שהגישו המבקשים ביום 10.6.13 ו- 19.6.13 צויינה כתובת המבקש 1 במען בו בוצעה המסירה ונראה כי ההצהרה לבית הדין הרבני נועדה לצורך קבלת הגט באותו מעמד). המבקש 1 אף אינו מזכיר בבקשתו את דבר פניית המבקשת 4 אליו לאחר קבלת התביעה.

עולה כי המבקש 1, הרוח החיה בכל העסקה נשוא התביעה, לא טיפל בתביעה ויתר המבקשים ככל הנראה אדישים לתביעה והותירו את הטיפול לידיו. בהתנהלותם התעלמו מדעת מההליך באופן אשר אינו מצדיק ביטול פסק הדין כנגדם. טענות של מי שקיבל כתב תביעה אולם לא העבירו לאחר או שכח לטפל בו מחייבות תצהיר מפורט, דבר שלא נעשה במקרה דנן.

אף לגוף התביעה, למרות הסרבול בעובדות התביעה ועילותיה המשפטיות, לא הבהירו המבקשים בבקשתם כיצד קיימו את העסקה ומדוע זכאים הם להשלים אותה. לא נטען כי בידי המבקשים האמצעים או הרצון להשלים את העסקה ולא פורטו טענות ההגנה ביחס לגביית דמי שכירות בגין הנכס טרם השלמת העסקה ואין התייחסות לכל הסעדים בכתב התביעה. עולה כי לא פורטו כנדרש טענות הגנה כנגד התביעה ולפיכך גם לגופו של עניין אין מקום לביטול פסק הדין.

4.         לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

            המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בגין הבקשה בסך 2,000 ש"ח.

            אני מורה על חילוט הערבון בתיק לפקודת ב"כ המשיב על חשבון ההוצאות ופסק הדין.

המשיב לא ינקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשים עד שיערוך מסמך קיזוז מפורט ביחס לסכומים אותם חייבים לו מכח פסק הדין, אל מול הסך שעליו להשיב למבקשים נוכח ביטול העסקה נשוא התביעה.

חשבון גס מלמד כי ככל הנראה נותרה יתרת שיש להשיב למבקשים לאחר קיזוז סכום פסק הדין מהתמורה ששולמה למשיב.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ד, 20 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: